גזר דין בתיק ת"פ 3806-04-11

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בהסעת 23 שוהים בלתי חוקיים בישראל ברכב בתחום מדינת ישראל. מדובר בהסעה שבוצעה ביום 2.4.11  בין מחסום חוסאן לבין צור הדסה דרומית לירושלים.

2.         הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון לפיו תוקן כתב אישום ביחס למספר הנוסעים ברכב. לא היה הסדר בעניין העונש.

3.         הוזמן תסקיר של שירות המבחן. התסקיר מתאר את הנאשם, רווק בן 22, שלראשונה הועמד לדין בחייו. מדובר במי שלומד גרפיקה במכללה שברשות הפלסטינאית. הנאשם קיבל אחריות מלאה על ביצוע העבירה. הוא טען שביצע את העבירה מסיבות כלכליות. קצינת המבחן התרשמה כי להליך הפלילי  היה אפקט הרתעתי על הנאשם. לדעתה, שליחתו של הנאשם למאסר בפועל עלולה לחשוף אותו לנורמות עברייניות. המלצת שירות המבחן הייתה לגזור על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות ומאסר מותנה.

4.         בנוסף, הוזמנה חוות דעת של הממונה על עבודות השירות וחוות הדעת הייתה חיובית.

5.         ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשם שנת מאסר ומאסר מותנה. בטיעוניו הוא הדגיש את הסיכון לביטחון המדינה כתוצאה מהכנסת שוהים בלתי חוקיים לישראל שלא נבדקו טרם כניסתם. בנוסף, הוא התייחס לסכנה לביטחון האישי של הנוסעים עצמם בנסיבות בהן הנאשם הסיע אותם ברכב שעל פי רישיונו, מתאים להסעת 8 נוסעים. הרכב הותאם להסעת נוסעים  הרבה מעבר למותר לצורך ביצוע העבירה.

            ב"כ המאשימה הפנה לפסק הדין שניתן בע"פ (מחוזי י-ם) 4504/09 מ"י נ. סלימה, שבו החמיר בית המשפט לערעורים בדינו של נאשם שהסיע 25 נוסעים בלתי חוקיים וגם ביצע עבירות של מעשה פזיזות ורשלנות בנהיגה. בית המשפט המחוזי גזר על אותו נאשם 15 חודשי מאסר בפועל ו- 8 חודשים מאסר על תנאי.

6.         הסניגור ביקש להתחשב בנסיבות האישיות המקלות, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן. כמו כן, הוא ביקש להתחשב בכך שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, וחסך זמן שיפוטי.  אשר לפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ביקש הסניגור לאבחן אותו: במקרה שבפנינו הנאשם אינו מואשם בעבירות הנילוות של מעשה פזיזות ורשלנות בנהיגה. הסניגור הציג דו"ח תנועה שהוצא לנאשם בעקבות האירוע בגין עבירות התעבורה שביצע. כמו כן, אין התייחסות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי לנסיבות האישיות של ההמשיב באותו ערעור (למעט גילו הצעיר), זאת בניגוד לנסיבות המקלות שבמקרה דנן, שהובאו בתסקיר. הסניגור הפנה לעפ"ג 16957-03-12 סירחאן נ. מ"י של בית משפט המחוזי בירושלים, שבו דחה בית המשפט ערעור הנאשם על פסק דין של בית משפט השלום, שבו נגזרו על הנאשם שהסיע 15 נוסעים בלתי חוקיים בשתי הסעות נפרדות, 5 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

7.         בשני פסקי הדין של בית המשפט המחוזי שצוטטו, עמד בית המשפט המחוזי על הסיכון הביטחוני הגדול הגלום בהסעת שוהים בלתי חוקיים בתכנון מראש למטרות כלכליות.  עם זאת, יש להתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם שבפנינו ובתסקיר החיובי מאוד של שירות המבחן והמלצתו.

8.         שיקול נוסף - הקו המנחה החדש של בית המשפט העליון שלפיו על בית המשפט להעמיד את הנאשם על אפשרות שלא יאמץ את המלצת הממונה על עבודות שירות, בטרם הזמנת חוות דעתו, כדי לא ליצור ציפיה אצל נאשם באשר לעונש שיושת עליו (ראה רע"פ 3348/11 פלוני נ. מ"י, המוזכר בפסק דין סירחאן שצוטט לעיל). במקרה הנדון, אמנם התביעה הצהירה בטרם הוזמנו תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה כי עמדתה היא למאסר בפועל, ואולם בית המשפט לא הביא לידיעתו של הנאשם את האפשרות שלא יאמץ את המלצות  שיינתנו.

9.         בהתחשב בכל האמור, החלטתי לגזור על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות וכן קנס כספי (בהתחשב בכך שהעבירה בוצעה על רקע בצע כסף). כמו כן, ייגזר מאסר מותנה.

10.       אשר על כן, אני גוזר על הנאשם עונשים כמפורט להלן:

א.         מאסר במשך 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות "בבית אליסיה" החל מיום 2.9.12 (כדי שלא יתנגש עם הרמאדן), 5 ימים בשבוע 8.5 שעות יומיות, או בכל מועד מאוחר יותר אשר ייקבע על ידי הממונה בהודעה שתוגש לבית המשפט ותימסר לצדדים. 

ב.         קנס כספי בסך 5,000 ש"ח, אשר ישולם לא יאוחר מיום 1.3.13. אם לא ישולם הקנס, ירצה הנאשם 30 ימי מאסר בפועל. במקרה וקיים פקדון, יקוזז הפקדון כנגד הקנס.

ג.          מאסר על תנאי של 3 חודשים, למקרה שהנאשם יעבור עבירה שבגינה הורשע, במשך שנתיים.

זכות הערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום,  כ' תמוז תשע"ב, 10 יולי 2012, במעמד  הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: